לימפומה הודג'קין - כל מה שתרצו לדעת
לימפומה על שם הודג'קין HODGKIN'S LYMPHOMA (HL) היא סוג של גידול ממאיר שמקורו בתאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים מסוג B. לימפומה שכיחה אחרת נקראת NON HODGKIN LYMPHOMA ונבדלת מלימפומה ע"ש הודג'קין בצורתה, במאפייניה בדרכי הטיפול ובפרוגנוזה.
הלימפומה נקראת על שמו של הרופא האנגלי תומס הודג'קין, שתיאר אותה לראשונה ב-1832.
איך מאבחנים לימפומה על שם הודג'קין?
האבחנה נעשית בהימצאות תאים אופייניים - תאי ריד-סטרנברג (RS cells) ואותם ניתן לראות בצביעות של ביופסיה מאחד מקשרי הלימפה של החולה.
לימפומה תסמינים
התסמינים של לימפומה עשויים לכלול חום, הזעות לילה וירידה במשקל ולעיתים יימצאו רק קשרי לימפה מוגדלים ולא-כואבים בצוואר, בבתי השחי או במפשעה. גרד לא מוסבר ועייפות גם הם מתסמיני המחלה.
למחלה שני סוגים עיקריים : לימפומה ע"ש הודג'קין קלאסית (90% מהמקרים) ולימפומה ע"ש הודג'קין NODULAR LYMPHOCYTE PREDOMINANT ( מאופיינת-לימפוציטים נודולריים- כ-10%).
מוזמנים עוד ללמוד על תסמיני המחלה, בסרטון הקצר של ד"ר יצחקי, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי מאיר.
שלבי מחלת לימפומה על שם הודג'קין
שלבי המחלה נקבעים על סמך פיזור קשרי הלימפה והאיברים המעורבים כפי שנראה בהדמיה כמו טומוגרפיה ממוחשבת או PET CT SCAN (הכוללת הזרקת גלוקוז מסומן רדיואקטיבית המתרכז באתרי מחלה):
- STAGE I אתר אחד מעל או מתחת הסרעפת
- STAGE II יותר מאתר אחד אך מאותו צד של הסרעפת
- STAGE III מעל ומתחת לסרעפת
- STAGE IV מעורבות איברים שאינם לימפטיים ביסודם כמו ריאות, מח עצם, כבד ועוד.
וכן סימון A או B לסמן היעדר או קיום תסמינים כחום, ירידה במשקל הגוף מעל 10% תוך 6 חודשים או הזעות לילה.
בדיקות נוספות אחרי האבחנה
לאחר האבחנה וקביעת השלב יבוצעו בדיקות לאיתור גורמים פרוגנוסטיים כגון ספירת הדם, רמת אלבומין, שקיעת דם ולקביעת תפקוד הרקמות השונות לצורך קביעת הטיפול והאם הגוף יעמוד בו כאלקטרוליטים, אנזימי כבד, תפקוד כלייתי, אקו לב ובדיקת תפקודי ריאה עם דיפוזית פחמן חד חמצני.
גורמי סיכון ללימפומה ע"ש הודג'קין
גורמי הסיכון הידועים ללימפומה ע"ש הודג'קין מעטים וכוללים היסטוריה משפחתית של המחלה ואישית של HIV/איידס גם אם מספר תאי CD4 גבוה.
בניגוד ללימפומות אחרות בהן ההיארעות עולה עם הגיל ללימפומה על שם הודג'קין יש עקומה בימודאלית, היא מאובחנת לרוב בשתי קבוצות גיל נפרדות, הראשונה היא בגרות צעירה (גילאי 15-35) והשנייה אצל אנשים מעל גיל 55. המחלה שכיחה יותר אצל גברים.
היארעות שנתית מסוג הודג'קין הינה 2.7 ל-100,000 לנפש בשנה, והמחלה מהווה מעט פחות מ-1% מכלל סוגי הסרטן ברחבי העולם.
טיפול במחלת לימפומה
הגישה הנוכחית בטיפול שואפת להפחית רעילות מידית וארוכת טווח בד בבד עם הגברת שיעור ההישרדות.
עקרונות הטיפול:
חולים המאובחנים בשלב מוקדם (IA או IIA) מטופלים ביעילות באמצעות טיפול בקרינה או כימותרפיה. בחירת הטיפול תלויה בגיל, במין, בתפזורת ובתת-הסוג של המחלה.
מחלה מסוג NODULAR LYMPHOCYTE PREDOMINANT מגיבה היטב לקרינה או למשלב עם נוגדן ל-CD20 המכוון נגד אנטיגן המצוי על תאי הלימפומה מתת הסוג הזה.
הוספת טיפול קרינה מקומי לאחר הכימותרפיה עשויה לספק הישרדות ארוכה יותר ללא התקדמות בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד.
אלו שאובחנו עם מחלה מתקדמת (III, IV או IIB) מטופלים במשלב כימותרפי הכולל 4 או 7 תרופות בעצימות שונה. (סטרואידים, חומרים מחזרים, אנתרציקלינים , תרכובות ממשפחת הVINCA - ועוד)
מסה גדולה של מחלה במיצר תטופל בדרך כלל בטיפול כימותרפי והקרנות.
בשנים האחרונות פותחו תרופות ממוקדות חדשות עבור חולי HL עם שיעורי תגובה זהים או גבוהים יותר מהטיפול המקובל ופרופיל בטיחות נסבל דוגמת נוגדנים לאנטיגן CD30 הנמצא על פני ממברנת תאי ההודג'קין.
תרופות אלו נבדקו בחולים עם מחלה עיקשת וכעת ניתנות גם בשילוב עם כימותרפיה בקו הטיפול הראשון.
הקרנות וכן כמה תרופות כימותרפיות מגבירים את הסיכון לסוגי סרטן אחרים, מחלות לב או מחלות ריאות במהלך העשורים הבאים.
האם לימפומה ע"ש הודג'קין ניתנת לריפוי?
לימפומה ע"ש הודג'קין הינה מחלה חריפה וכוונת הטיפול הינה ריפוי מוחלט ואכן שיעורי הריפוי גבוהים ביותר: בארצות הברית, 88% מהאנשים שאובחנו עם לימפומה ע"ש הודג'קין בשלב מוקדם שורדים במשך חמש שנים או יותר. עבור אלה מתחת לגיל 20, שיעורי ההישרדות הם 97%.
משך הטיפול- בין ארבעה לשישה חודשים של משלבי התרופות ואם מצרפים קרינה יימשך הטיפול עוד חודש נוסף בערך.
כיום מקובל להעריך את התגובה לטיפול כבר אחרי שני מחזורי טיפול ועל פי התוצאות להנחות את ההמשך. הערכה זו מבוצעת שוב בעזרת PET CT ולתוצאותיה משמעות פרוגנוסטית גדולה.
במקרה של מחלה שמגיבה חלקית או מתקדמת תחת קו טיפול ניתן להגיע להפוגה בכל זאת על ידי שימוש במשלב כימותרפי אחר או תרופות ממוקדות כנ"ל ולמיצוק התגובה בעזרת כימותרפיה במינון גבוה והשתלת תאי אב עצמית (AUTOLOGOUS STEM CELL ).
מאמרים נוספים: