לימפומה של תאי T
מאת: ד"ר נדב שריד
לימפומה היא סרטן המתפתח במערכת הלימפה והיא הממאירות ההמטולוגית השכיחה ביותר, ומהווה את הסרטן השביעי בשכיחותו בארה"ב.
מערכת הלימפה היא חלק ממערכת החיסון, ותפקידה העיקרי הוא להגן על הגוף מפני מזהמים. המערכת הלימפטית כוללת קשריות לימפה המפוזרות בגופינו, ומערכת צינוריות המחברת בינהן. כמו-כן קיימת רקמה לימפטית המצפה את האיברים החשופים לסביבה החיצונית- עור, מערכת הנשימה, מערכת העיכול.
מבנה המערכת הלימפטית וסוגי התאים שמרכיבים אותה
התא הדומיננטי במערכת הלימפטית הוא כדורית דם לבנה הנקרא לימפוציט. ישנם שני סוגים של לימפוציטים: B ו- T.
בקווים כללים, תפקידם של לימפוציטים מסוג B לייצר נוגדנים, ואילו ללימפוציטים מסוג T ישנם שני תפקידים עיקריים: חלקם "מסייעים" (HELPER) למערכת החיסון לזהות איום ולהגיב, וחלקם משמשים כ"מחסלים" (KILLER).
תאי הלימפוציטים פעילים במהלך חיינו. במהלך פעילותם, הקידוד הגנטי ב- DNA של הלימפוציטים עשוי להשתבש באופן שיגרום להם להפוך לתא ממאיר. ממאירות המורכבת מלימפוציטים, נקראת לימפומה.
בכתבה זו נתרכז בלימפומות המתפתחות מתאי T, הנקראות T CELL NON-HODGKIN LYMPHMOA (NHL).
לימפומות של תאי T
לימפומות של תאי T לא שכיחות ביחס ללימפומות של תאי B, ומהוות כ- 10-15% מכלל המקרים של NHL (במזרח אסיה המצב שונה, שם לימפומות של תאי T דווקא שכיחות).
הגיל החציוני לאבחנה של לימפומות אלה הוא סביב 60, אך הן יכולות להתגלות גם באנשים צעירים יותר.
ככלל, לימפומות של תאי T מתנהגות בצורה אגרסיבית- כלומר הן מתקדמות מהר וגורמות לתופעות סיסטמיות (כגון חולשה, ירידה במשקל ועוד).
בתוך הקבוצה של לימפומות של תאי T קיימת חלוקה לסוגים שונים: אנו נתרכז בהמשך כתבה זו בסוג השכיח יותר, זה המערב את קשריות הלימפה, הנקרא גם PERIPHERAL T CEL LYMPHOMA (PTCL).
הממאירויות האחרות של תאי T הן נדירות יותר, ועשוית לערב את העור, את הדם (לוקמיה) או איזורים מחוץ לקשריות הלימפה.
תסמינים ואבחון של לימפומה של תאי T
הסימפטומים של לימפומה של תאי T כוללים באופן טיפוסי הגדלה לא כואבת של קשריות לימפה, חום, ירידה במשקל והזעות לילה. יחד עם זאת, הסימפטומים האפשריים מגוונים ורבים.
האבחנה נעשית על ידי דגימה של האיבר המעורב בלימפומה, פעמים רבות מדובר בקשרית לימפה. יש חשיבות לכך שהפתולוג שמקבל את החומר של הביופסיה, יהיה בעל ניסיון בתחום.
אלה הסוגים הפתולוגים העיקריים של לימפומות של תאי T מסוג PTCL:
- Peripheral T-Cell Lymphoma, Not Otherwise Specified (NOS)
- Angioimmunoblastic T-Cell Lymphoma
- ALK-positive anaplastic large cell lymphoma
- ALK-negative anaplastic large cell lymphoma
איך קובעים את שלב המחלה?
שלב המחלה (STAGE) נקבע בין השאר ע"י בדיקת PET CT- במהלך בדיקה זו מוזרק סוכר רדיואקטיבי הנקלט בעודף ע"י תאי הלימפומה, וכך ניתן להעריך את היקף המחלה.
טיפולים קיימים
עד לפני מספר שנים הטיפול המקובל בלימפומות של תאי T היה כימותרפיה. הכימותרפיה ניתנת אחת ל-3 שבועות בדרך כלל, למשך מספר חודשים. בסיום הקורס הכימותרפי, בחלק מהמרכזים הרפואיים מתקדמים להשתלת מח עצם עצמית, על מנת להעמיק את התגובה לטיפול ובניסיון להשיג ריפוי מלא.
שיעורי הצלחת הטיפול הכימותרפי בלימפומות מסוג T, ככלל, נמוכות ביחס לאלה המושגים בלימפומות מסוג B.
יחד עם זאת, בסל הבריאות קיימים כיום גם טיפולים נוספים כולל טיפולים ביולוגיים ממוקדי מטרה הניתנים בשילוב עם כימוטרפיה.
בשנים האחרונות חלה התקדמות בהבנה של התהליכים הביולוגים של לימפומות של תאי T. התקדמות מחקרית זו היא בעלת השלכות פרקטיות, וצועדת יד ביד עם האפשרות לתת טיפול מותאם אישית.
לסיכום, התחום של לימפומה של תאי T מתקדם משמעותית, ברמת הידע המדעי וכנגזרת מכך גם במגוון התרופות שעומדות לרשות הרופאים. החזון הוא להפוך את הטיפול למותאם אישית, וכך להגדיל את יעילות הטיפול ובמקביל למזער את תופעות הלוואי הכרוכות בו.
ד"ר נדב שריד, מנהל המכון ההמטולוגי במרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון, מומחה בטיפול במחלת הלימפומה
מאמרים נוספים:
